המרכז לחקר הגנום בניו יורק (NYGC) ויבמ יוצאים במיזם משותף לקידום עידן חדש ברפואה הגנומית, בעזרת מערכות ווטסון של יבמ. יבמ והמרכז לחקר הגנום יבחנו אב-טיפוס ייחודי של ווטסון שנבנה למשימות חקר הגנום, ככלי סיוע לרופאים אונקולוגיים המבקשים להעניק למטופלים טיפול בהתאמה אישית.
חוקרים ממעבדת המחקר של יבמ בחיפה מעורבים בקידום מאמץ המחקר של החברה בתחום ההתאמה האישית של רפואה אונקולוגית המבוססת על ניתוח פרופיל גנטי ורצפי גנים של הגידול הסרטני והצלבת הנתונים האישיים האלה עם מאגרי מידע מדעיים, מאמרים מקצועיים ונתוני טיפולים קודמים.
לדברי ד"ר איה סופר, מנהלת תחום הניתוח האנליטי של Big Data והמחשוב הקוגניטיבי במעבדות המחקר של יבמ, "מכיוון שסרטן נגרם משינויים בגנום האנושי, מאופיין כל גידול במבנה גנומי ייחודי משלו. האתגר הניצב בפני הרפואה האונקולוגית המותאמת אישית, נוגע לזיהוי הסטייה הגנטית המולידה את הסרטן. זאת, על מנת שאפשר יהיה לרשום לחולה את התרופה המתמקדת באופן אופטימאלי בסטייה זו. המדענים במעבדה בחיפה פועלים על מנת לזהות את הרצפים הגנטיים העשויים להוות את המטרות הטובות ביותר להתערבות תרופתית". העבודה מתבצעת בשיתוף פעולה עם מדענים של יבמ במעבדה ביורקטאון, ניו יורק, המתמקדים מצידם במציאת התרופות המבטיחות ביותר לכל רצף מטרה כזה.
בשלב הראשון, יבחנו המרכז בניו יורק והארגונים השותפים עימו, את יכולותיו של ווטסון לסייע בהתאמה אישית של טיפולים לחולי סרטן המוח מסוג glioblastoma, הקוטל מדי שנה כ- 13,000 אנשים בארה"ב בלבד. למרות שורת פריצות דרך בגילוי מאפיינים גנטיים של סוגי סרטן דוגמת זה, רק חולים מעטים נהנים מטיפולים מותאמים אישית, התפורים על מנת להתמודד עם המוטציות המיוחדות של הסרטן הפוגעות בכל חולה וחולה. רופאים אינם נהנים עדיין מהכלים ומיכולות ניתוח המידע הנדרשים על מנת להציג אופציות טיפוליות המותאמות למבנה ה- DNA של כל חולה. על מנת לפתח את האופציות האלה, יש לנתח ולהתאים בין נתונים אודות רצפים גנומיים, מאמרים בעיתונות המדעית ורשומות רפואיות – הכול בעידן שבו כמות המידע הרפואי מוכפלת מדי חמש שנים.
המיזם המשותף, המבוסס על טכנולוגיות ווטסון של יבמ, מיועד להאיץ את התהליכים המורכבים האלה, לזהות דפוסים ברצפי גנים ונתוני רשומות רפואיות, ולהציג תובנות שיסייעו לרופאים המטפלים להביא את בשורת הרפואה הגנומית לחוליהם. השילוב בין המומחיות הגנומית והקלינית של המכון בניו יורק ובין העוצמה של מערכת ווטסון מתוצרת יבמ, יאפשר פיתוח עתידי ושיפור הכלים המבוססים על ווטסון.
המערכת החדשה של ווטסון, הפועלת בסביבת ענן, מתוכננת על מנת לנתח מידע גנומי ולהצליב אותו עם הספרות המדעית והרפואית, ועם בסיסי נתונים של תרופות וטיפולים. עומק הניתוח והמהירות בה מסוגלת המערכת לסרוק נתונים בפורמט מובנה ובלתי מובנה, יאפשרו להגדיל את מספר החולים הנהנים מאפשרות גישה לטיפולים התפורים על פי מבנה ה- DNA שלהם.
"מאז מופה לראשונה הגנום האנושי, לפני יותר מעשור שנים, התקדמנו משמעותית בהבנת המאפיינים הגנטיים של מחלות. האתגר האמיתי הניצב בפנינו הוא להבין ולמצוא את ההיגיון שמאחורי כמויות עצומות של מידע גנטי ולתרגם את המידע הזה לטיפולים טובים יותר לחולים", אומרת ד"ר סופר. "אנו מקווים כי שילוב הידע והמומחיות של הרופא יחד עם העוצמה של מערכות מחשוב קוגניטיבי, דוגמת ווטסון, יאפשר לנו להגיע להתאמה אישית אמיתית של הטיפול בסרטן".