מנינגר דיבר אתמול (ג') במסיבת עיתונאים שנערכה במוזיאון לצילום וקולנוע בלונדון. באירוע הוסברו התועלות שבטיפול ב-Big Data, ובהשפעתן על תחומי החיים השונים. מסיבת העיתונאים היא חלק מאירועי הפרויקט הגלובלי האומנותי בשם "הפנים האנושיות של ה-Big Data", שענקית תשתיות ניהול המידע EMC היא נותנת החסות הראשית שלו.
לדברי מנינגר, הוא הבין כי ה-Big Data הפך למשמעותי כאשר העיתונות הרגילה, לא זו הטכנולוגית, החלה להשתמש בו ב-2010. המושג, אמר, הוא המקביל לאינטרנט של שנות התשעים - אז אנשים ברובם ידעו על קיומה של הרשת, לא גלשו, ולא ידעו להעריך את השינוי שהרשת תביא לחייהם. הוא ציין, כי "ה-Big Data הוא לא רק המידע האינסופי והטיפול בו, אלא גם גילוי דפוסי התנהגות שונים של מגיפות, פקקים בעורקי תחבורה, מחלות וקשרים חברתיים או סוציו-אקונומיים. הטלפונים החכמים הופכים להיות החיישנים הגלובליים, והם בבחינת נקודות הקצה של מערכת העצבים של כדור הארץ".
לדבריו, מאז החלה החברה לארכב מידע, טיפלה EMC בעשור האחרון בנפח של 11.6 אקסה-בייטים (מיליון-מיליארד או אלף טריליון), וכי היא מטפלת ב-24% מהמידע העולמי המאוחסן. המידע, ציין, מגוון וכולל מידע רפואי, צילומי, וידיאו, חברתי, מוזיקלי, גנטי, ומידע המגיע מחיישנים, לרבות טלפונים חכמים. עוד הוסיף, כי 90% מהמידע העולמי נוצר בשנתיים האחרונות. במהלך יממה אחת, נוצר מידע הגדול פי 70 מכלל המידע האגור בספריית הקונגרס בוושינגטון.
הוא ציין כמה פרויקטים במסגרתם מטופל ה-Big Data, ביניהם מדענים גרמנים המשתמשים בטכנולוגיית זיהוי פנים אנושיות לטובת תיעוד וחקר התנהגות השימפנזים באפריקה. פרויקט אחר, ציין מנינגר, הוא מבצע לחיסון פוליו בתושבי צפון ניגריה, במסגרתו צוותי הבריאות של האו"ם מסתובבים עם נווטנים (GPS) ומתעדים כל מיני כפרים שכלל לא מצויים במפות, ובדרך זו מאפשרים לצוותי בריאות אחרים - כאלה העוסקים בחיסון מחלות אחרות, דוגמת מלריה ואיידס - לדעת על קיומם של אותם כפרים.
המקור: אתר אנשים ומחשבים. לידיעה המלאה, הקישו כאן.